פסק-דין בתיק ע"פ 40573/07

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים ב-ת"פ 3692/05 (כב' השופטת א' זיסקינד), מיום 5.7.07.

המערער הועמד לדין בגין עבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - " החוק"). על פי האמור בכתב האישום, ביום 8.7.05 הבחינו המערער ואחר שהיה עימו בשוטר וזיהה אותו כמי שרשם לו דו"ח על עבירת תנועה בעבר. המערער ניגש אל השוטר ואמר לו את המילים הבאות: " עשית טעות שרשמת את הדו"ח. אם אני רוצה יכול להוריד לך את כל המשפחה. כל המשטרה שלך אפסים על הזין שלי, בינתיים מי שעושה או מעורב בתאונה קשה וכל הגוף שלו מלא פלטינות זה אתה ולא אני, אני בחיים לא עשיתי תאונה". כל זאת עשו המערער וחברו בעודם צמודים אל פניו של השוטר, נופפו בידיהם וביצעו תנועות מגונות לעבר איבר מינם.

לאחר שמיעת עדויות חלקיות חזר בו המערער מן הכפירה בעובדות כתב האישום, הודה בעבירה של איומים והורשע על-ידי בית משפט קמא.

לאחר מתן הכרעת-הדין הוסכם כי יוגש תסקיר של שירות המבחן, וכי לאחר הגשת התסקיר תשקול המשיבה את עמדתה העונשית. בתסקיר מיום 24.10.06 שקל שירות המבחן להמליץ על עונש מאסר לתקופה קצרה אשר ירוצה בעבודות שירות. ברם, שירות המבחן נמנע מלהמליץ על עונש זה לאחר שנוכח שהמערער ממשיך להיות צרכן של סמים מסוכנים ואינו מעוניין להפסיק את השימוש בהם. לאור האמור החליט בית המשפט לקבל את עמדת התביעה וגזר על המערער עונש של מאסר בפועל למשך 21 יום, שמנינם יחל מיום מתן גזר-הדין. כמו-כן הפעיל בית משפט קמא עונש מאסר מותנה שהוטל על המערער ב-ת"פ 5753/02 וקבע, כי המערער ירצה עונש זה בחופף לעונש המאסר שנגזר עליו, כך שעל המערער יהיה לרצות ששה חודשים של מאסר ממש. כמו-כן הטיל בית המשפט על המערער מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים.

המערער לא השלים עם גזר-הדין שהוטל עליו והגיש ערעור על חומרת העונש.

בדיון שהתקיים בבית משפט זה לפני מותב אחר, החליט בית המשפט, כי בטרם יינתן  פסק הדין בעניינו של המערער, יגיש שירות המבחן תסקיר בעניינו. מתסקיר שירות המבחן מיום 24.2.08, עולה, כי תחילה השתתף המערער בצורה פעילה בסדנת "חוק ומשפט", אך לאחר מכן חדל מלהופיע לפגישות בסדנא, לא הודיע על ביטול השתתפותו והקשר עמו נותק. ניסיונות ליצור קשר עם המערער הן במישרין והן באמצעות בא-כוחו - לא צלחו. המערער גם התבקש להמציא מעת לעת בדיקות שתן על מנת לבחון אם הוא עדיין משתמש בסמים מסוכנים. המערער לא התייצב ולא מסר בדיקות שתן לשירות המבחן. חרף האמור, המליץ שירות המבחן להטיל על המערער עונש של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

בישיבת בית המשפט מיום 26.2.08 אשר התקיימה לפנינו, ניתנה למערער הזדמנות נוספת, כי יוגש תסקיר משלים אודותיו, וזאת בשים  לב ל"קשיי התקשורת" שהיו למערער עם קצינת המבחן, לפי טענת סנגורו. כמו-כן התבקש הממונה על עבודות השירות לערוך חוות דעת אודות התאמתו של המערער לבצע עונש מאסר בעבודות שירות. הממונה ערך למערער בדיקת שתן, לאור השימוש שעושה המערער בסמים, ותוצאת הבדיקה הייתה תקינה. בנסיבות אלה, קבע הממונה בחוות-דעתו, כי ניתן לבצע את עונש המאסר בעבודות שירות תוך אזהרת המערער, כי אם יימצא שהוא משתמש בסמים מסוכנים, ישקול הממונה את הפסקת עבודות השירות והמרתן בעונש מאסר בפועל.

בתסקיר המשלים של שירות המבחן מיום 27.3.08, חזר שירות המבחן והודיע, כי המערער נעדר ממספר ניכר של מפגשים מסדנת "חוק ומשפט". עוד הודיע שירות המבחן, כי ביום 20.2.08 נפתח למערער תיק פלילי נוסף. המערער נשאל על מעורבותו הנוספת בפלילים וטען, כי לא נחקר במשטרה. עוד ציין שירות המבחן, כי המערער היה אמור למסור בדיקות שתן בשני מועדים, אך הוא לא עשה כן. לאור האמור המליץ שירות המבחן, כי למרות העובדה שהמערער עובד מספר חודשים, הוא זקוק לגבולות ברורים כדוגמת ענישה של מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי.

ב"כ המערער, עו"ד רוזנטל, ביקש כי בית המשפט ייתן למערער הזדמנות נוספת וזאת בהתחשב בכל נסיבותיו האישיות של המערער, ויאמץ את המלצת שירות המבחן. בתשובה לשאלת בית המשפט הודה ב"כ המערער, כי הוגש נגד המערער אישום פלילי נוסף בגין החזקת סכין, אודותיו לא דיווח לשירות המבחן.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערעור וזאת ממספר טעמים. ראשית, כפי שעולה מהודעתו של ב"כ המערער, בניגוד להצהרת המערער לפני שירות המבחן, אכן, נפתחו נגדו תיקים חדשים. שנית, בניגוד לאמור בתסקיר שירות המבחן, המערער ריצה בעברו עונשי מאסר בפועל של מספר חודשים במסגרת שירותו הצבאי. שלישית, עמדת המשיבה בבית משפט קמא הייתה, כי אם יוגש בעניינו של המערער תסקיר חיובי היא תהיה מוכנה להסתפק בעונש מאסר של ששה חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות. דא עקא, המערער לא התייצב מספר רב של פעמים לסדנת "חוק ומשפט", לא מסר בדיקות שתן כפי שנדרש לכך ע"י שירות המבחן, ולפיכך, אין מקום לקבל את הערעור. המערער קיבל מספר רב של הזדמנויות הן בבית משפט השלום והן בבית משפט זה, אך הזדמנויות אלה לא נוצלו על ידו, כפי שעולה מהשתלשלות העניינים האמורה לעיל. על יסוד האמור, ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הערעור ולקיים את פסק-דינו של בית משפט קמא.

נתנו דעתנו לטענות ב"כ הצדדים ולאמור בתסקירי שירות המבחן, ואנו סבורים כי אין מנוס אלא לדחות את הערעור. איומיו של המערער והלשון הבוטה בה השתמש כלפי איש חוק, הינם חמורים. אנשים הממלאים תפקידם על פי דין זכאים להגנתו של בית המשפט ולא ייתכן כי פעולה שנקטו בה בעבר כחוק, "תזכה" אותם באיומים בנוסח בו השתמש המערער כלפי המתלונן. למערער ניתנו הזדמנויות רבות לתקן את דרכיו ולהשתקם, אך נראה כי הכל היה לשווא. המערער לא התייצב מספר רב של פעמים לסדנת "חוק ומשפט" ולא מסר בדיקות שתן, לא הפנים את חומרת מצבו ולא נטל בשתי ידיים את ההזדמנויות שניתנו לו לשתף פעולה עם שירות המבחן, אשר הביע רצון ונכונות לעזור בשיקומו. למעשה, המערער הפנה עורף לבית משפט השלום, לבית המשפט המחוזי ולשירות המבחן, אשר היו נכונים לסייע לו לשפר דרכיו ולהוכיח במעשים, כי ניתן להסתפק בעניינו בעונש מתון יותר. התנהגותו של המערער במהלך ניהול ההליך מוכיחה, כי העונש שנגזר לו ראוי ומתאים וכי עניינו לא מתאים להקלה בעונש. במצב דברים זה, לא מצאנו להתערב בעונש שגזר בית-משפט קמא על המערער בגין העבירה מושא כתב האישום - 21 ימים של מאסר בפועל. יתרת העונש הייתה אמורה להיות כחרב המתהפכת מעל לראשו של המערער, בדמותו של מאסר על תנאי. ואולם, המערער לא נרתע מעונש זה וביצע את העבירה מושא כתב האישום אשר הביאה להפעלתו.

לאור האמור, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 27.4.08 עד השעה 11:00 במשטרת ישראל במגרש הרוסים.

המזכירות תמציא העתק פסק-הדין לשירות המבחן וכן לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, ה' בניסן התשס"ח (10 באפריל 2008), במעמד המערער, ובא-כוחו עו"ד אנדרה רוזנטל, וב"כ המשיבה.